מכירים את התחושה שאנחנו הולכים רחוק מעצמינו להשגת מבוקשינו, והתשובה היא, לרב, מתחת לאף..
כולנו רוצים להרגיש טוב, לחיות במיטבנו ומחפשים תשובות, דיאטות, השקעות רווחיות. אז הנה לכם הצעה טובה, 10 דקות רגיעה.
הידעתם שעשר דקות של רגיעה, מאזנות את מערכות הגוף ומחדשות את התאים, מחזירות אותנו למצבינו הטבעי והנינוח, בו הגוף יודע והגוף יודע לאזן את עצמו ולרפא את עצמו בצורה הטובה ביותר.

אני מזמינה אתכם להאט, לקחת נשימה עמוקה לבטן, להירגע בתוך עצמינו, להרפות, לשחרר את הגוף, הראש והנשימה. אין לאן למהר. ברגיעה יש זמן להכל וכוח לכל מה שתבחרו לעשות.
כמה אחוזים מהעשייה שלכם, מהמילים שלכם ומהמזון שאתם אוכלים מונע מהמתח וכמה אחוזים מרגיעה ומבחירה מודעת. שימו לב כמה זמן וכמה כוח אתם נותנים למתח והוא לא נותן לכם כלום בתמורה.

כשאנחנו פועלים במצב של מתח מערכות הגוף, הנשימה, העצבים, הדם ומערכת העיכול לא מתפקדים באופן תקין, מה גם שאיכות העשייה לרב אינה אפקטיבית ולא מביאה תוצאה. אכילה במתח יוצרת תזונה לקויה, קשיים בספיגת הרכבי המזון וגורמת בין השאר להצטברות שומנים. בזמן מתח, הגוף מפריש הורמונים שונים ביניהם הקורטיזון הגורמים להצטברות שומן באזורי הבטן.

ישנה אמרה "הצבא צועד על קיבתו" ואמרות עתיקות נוספות שמשמעותן שחוזקו של הגוף נובע ממערכת עיכול חזקה. מערכת העיכול משולה לאדמה ומתייחסת לבסיס האיתן של האדם ממנו הוא שואב את כוחותיו.

נקדיש ונקדש זמן לארוחה,

זמן הארוחה אינו זמן לעבודה, לעיתון או לסרט. מערכת העיכול מבקשת התייחסות ותשומת לב. כמו דבר חדש אליו אתם ניגשים המצריך שקט, ריכוז ושלווה, כך גם ספיגת מזונות לא מומלצת שתעשה "על הדרך" באמצע העבודה או תוך כדי צפייה בטלוויזיה, זמן הארוחה הוא זמן של שלווה.

העיכול מתחיל כבר מהפה, בלעיסה. ככל שהמזון יגיע יותר מפורק לקיבה יהיה לה יותר קל. חוסר לעיסה מספקת מביא לכך שהמזון מגיע לקיבה במצב כמעט גולמי ולא מוכן לעיכול וגורם לשחיקה והרס מתמיד של המערכת.

נאכל במידה. מרכז השובע מקבל גירוי מהקיבה רק לאחר כחצי שעה, מה שיוצר מצב שהאדם אוכל מעבר למה שהוא זקוק. אכילה איטית מקטינה את המצב הזה.

ניקח לנו עשר דקות מנוחה לאחר אכילה, לאפשר למיטב האנרגיה להתפנות לטובת מערכת העיכול.

וזכרו זה ממש מתחת לאף… האוויר נכנס פנימה ויוצא החוצה…

נכתב ע"י ענת פינגולד, יועצת בריאות